רש"י על נחמיה ז׳:ג׳

« רש"י על נחמיה ז׳:ב׳ רש"י על נחמיה ז׳:ד׳ »

3 ויאמר וָאֹמַ֣ר לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃

פירוש רש"י על נחמיה ז׳:ג׳

3 עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ. עַד חֲצִי הַיּוֹם, שֶׁהָיָה הַיּוֹם גָּדוֹל:

4 וְעַד הֵם עוֹמְדִים. וּבְעוֹד שֶׁהַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים יִהְיוּ עוֹמְדִים, שֶׁלֹּא יָזוּזוּ עַד יָגִיפוּ וְיִסְגְּרוּ הַדְּלָתוֹת, וְהָרוֹצֶה לָצֵאת יֵצֵא מִן הָעִיר וְהָרוֹצֶה לִיכָּנֵס יָבֹא וְיִכָּנֵס. כָּל כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים:

5 וֶאֱחֹזוּ. יֹאחֲזוּ הַדְּלָתוֹת לְסָגְרָם:

6 מִשְׁמְרוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם. מִיּוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם הֶעֱמִידוּ מִשְׁמָרוֹת, גִּיטְ״שׁ בְּלַעַ״ז:

« רש"י על נחמיה ז׳:ב׳ רש"י על נחמיה ז׳:ד׳ »